ציוד סקי - מה לארוז לחופשה?

ציוד סקי: מה צריך באמת לחופשת סקי

כשמתכננים חופשת סקי בפעם הראשונה, רשימת הציוד נראית ארוכה ומבלבלת: מגלשיים, נעליים, קשירים (ביינדינגס), מקלות, קסדה, משקפיים, ביגוד בשכבות, כפפות, גרביים ועוד. בפועל אפשר לחלק את הכול לשלוש קבוצות, ולכל קבוצה יש החלטה אחרת: מה לשכור, מה לקנות ומה להביא מהבית.

• ציוד קשיח: סקי או סנובורד, נעלי סקי, קשירים (החיבור בין הנעל למגלש) ומקלות. אלה הפריטים שאפשר לשכור באתר, והם גם המסורבלים ביותר להטסה.
• ציוד הגנה: קסדה, משקפי סקי או מסכה, ובמידת הצורך הגנת גב, שומרי פרקי ידיים ומכנסיים מרופדים.
• ביגוד ואביזרים: תחתונים תרמיים, שכבת ביניים, מעיל ומכנסי סקי, כפפות, גרביים, צווארון, קרם הגנה ומשחה לשפתיים. אלה פריטים אישיים שכדאי להביא מהבית.

כלל אצבע שעוזר להחליט: ככל שהפריט צמוד יותר לגוף, כדאי יותר שיהיה שלכם. נעליים, קסדה, משקפיים וביגוד נמצאים על הגוף כל היום, ולכן התאמה ונוחות חשובות בהם במיוחד. מגלשיים ומקלות, לעומת זאת, קל יותר להחליף ולשכור, והם גם הפריטים המסורבלים ביותר לסחיבה.

ציוד לא מתאים הוא אחת הסיבות הנפוצות לחופשת סקי פחות מוצלחת. נעליים שלוחצות מקצרות את יום הגלישה, כפפות רטובות מקררות את הידיים תוך שעה, ומשקפיים שמתכסים באדים מקשים לראות את המסלול. השקעה קטנה בהכנה מראש נותנת יותר ימי גלישה נעימים, ובמיוחד למתחילים, שנופלים יותר ויושבים יותר בשלג.

בחבילות הסקי של איילה נסיעות לגיאורגיה כלולים טיסות, מזוודה, הטסת ציוד סקי בחינם, העברות, לינה, סקי פס ונציג באתר, והשכרת ציוד ושיעורים הן תוספות בתשלום. את כל חבילות הסקי של איילה נסיעות לגודאורי אפשר לראות בעמוד הסקי, ובהמשך הכתבה נפרט איך להתכונן לכל פריט.
 

לשכור או לקנות ציוד סקי: מה משתלם למי

ההחלטה הראשונה היא כמה פעמים אתם מתכוונים לגלוש. מי שיוצא לחופשת סקי ראשונה, או לא בטוח שיחזור בעונה הבאה, ישכור את הציוד הקשיח ויחסוך את ההשקעה, את התחזוקה ואת הסחיבה. ציוד שכור גם מותאם בחנות לפני היציאה, כולל כוונון הקשירים (ביינדינגס) לפי המשקל, הגובה והרמה.

מי שגולש כל שנה ירוויח מציוד אישי, ובעיקר מנעליים. נעלי סקי שנבחרו לפי צורת כף הרגל נותנות שליטה ונוחות שנעל השכרה לא תמיד יכולה לתת, כי נעלי השכרה נועדו להתאים למגוון רחב של רגליים. קסדה ומשקפיים הם הפריטים הבאים בתור, מסיבות של התאמה והיגיינה. מגלשיים כדאי לקנות אחרונים, כשכבר יודעים איזה סגנון גלישה אתם אוהבים.

סדר קנייה נפוץ מחלק את ההוצאה על כמה עונות: קודם ביגוד, כפפות וגרביים, אחר כך קסדה ומשקפיים, אחר כך נעליים, ולבסוף מגלשיים וקשירים. מי שקונה ציוד אישי צריך לזכור גם תחזוקה: שעווה לבסיס המגלש, חידוד קנטים ובדיקת קשירים בחנות פעם בעונה. בשכירות כל זה כבר מטופל בשבילכם.

כשמגיעים לחנות השכרה, כדאי לבדוק כמה דברים לפני שיוצאים עם הציוד:

• מידת הנעל: עומדים, מכופפים ברכיים, ומוודאים שאין כאב ושאין רפיון. אם משהו לא נוח, מבקשים להחליף ולא מתעלמים.
• הרמה האמיתית: מספרים לטכנאי את הרמה האמיתית, בלי להגזים, כדי לקבל מגלשיים וכוונון שמתאימים.
• כוונון הקשירים (ביינדינגס): הטכנאי שואל על משקל, גובה, גיל ורמה, ועונים בדיוק.
• מצב הציוד: קנטים בלי פגמים בולטים, בסיס בלי חריצים עמוקים, וסגרים ורצועות תקינים.
• קסדה: צמודה ויציבה, ולא גדולה מדי.
• החלפה: שואלים מראש איך מחליפים ציוד אם משהו לא נוח באמצע החופשה.

הטבלה מסכמת מה מקובל לשכור ומה כדאי להביא או לקנות. היא כללית, וההחלטה הסופית תלויה ברמה, בתדירות ובתקציב. מי שבונה חופשה לפי תקציב ימצא עוד רעיונות בחופשת סקי בתקציב, ומי שיוצא לחופשת סקי בגיאורגיה בפעם הראשונה ישכור בדרך כלל את רוב הציוד הקשיח ויביא מהבית את הביגוד.

סקי (מגלשיים): סוגים, אורך ורוחב

המגלשיים, שבשפה היומיומית נקראים פשוט סקי, נבחרים לפי שלושה נתונים: סוג, אורך ורוחב. הנה הסוגים העיקריים:

• סקי למסלולים (קרווינג): צרים, ברוחב של בערך 70 עד 85 מילימטרים באמצע, ומיועדים לסיבובים חדים ומדויקים על שלג מהודק בתוך המסלולים המסומנים.
• אול מאונטיין: ברוחב של בערך 85 עד 100 מילימטרים. אלה מגלשיים רב שימושיים שמתאימים לרוב הגולשים בחופשה: מסלולים מסומנים, ומדי פעם גם שלג רך.
• פרירייד ופאודר: רחבים, מעל בערך 100 מילימטרים באמצע, ומרחפים על שלג עמוק ולא מטופל מחוץ למסלולים.
• פארק וטווין טיפ: קצוות מעוגלים משני הצדדים, שמאפשרים גלישה לאחור וקפיצות.

האורך נקבע בעיקר לפי הגובה והרמה. לפי כלל אצבע נפוץ, מתחילים בוחרים מגלשיים שמגיעים בערך עד גובה הסנטר או האף, גולשים בינוניים עד גובה המצח, ומתקדמים עד גובה הראש ומעלה, לפי סוג הסקי. מגלשיים קצרים יותר קלים לסיבוב ולשליטה, ומגלשיים ארוכים יציבים יותר במהירות גבוהה. גם משקל הגולש משפיע, ולכן הטכנאי בחנות מתאים את האורך לפי שלושה נתונים יחד: גובה, משקל ורמה.

ההבדל השני הוא צורת הקשת של המגלש. מגלשיים עם קשת קלה באמצע, שנקראת קמבר, נותנים אחיזה חזקה בסיבוב על שלג קשה, ודורשים דיוק. מגלשיים עם קצוות מורמים, שנקראים רוקר, קלים יותר להפעלה וצפים טוב יותר בשלג רך, ולכן הם סולחים יותר על טעויות. ציוד השכרה נבחר בדרך כלל לרמה של מתחילים עד בינוניים, וזה בדיוק מה שצריך בימים הראשונים: מגלשיים קלים לסיבוב, יציבים ולא תובעניים.

איך בוחרים בפועל? שלוש שאלות מספיקות כדי לצמצם את הבחירה. איפה גולשים בעיקר: במסלולים מסומנים, או גם בשלג רך מחוץ להם? מה הרמה: מתחיל, בינוני או מתקדם? וכמה ימים בשנה גולשים: מי שגולש שבוע בשנה לא צריך מגלשיים מתמחים. מי שגולש בעיקר במסלולים מסומנים בוחר סקי למסלולים או אול מאונטיין צר. מי שרוצה גם שלג רך בוחר אול מאונטיין רחב יותר, ומי שמחפש בעיקר פרירייד בוחר מגלשיים רחבים.

נתון אחרון הוא הקשיחות. מגלשיים רכים סולחים ומתאימים למתחילים, ומגלשיים קשים יציבים במהירות אבל דורשים כוח וטכניקה. מי שקונה ציוד אישי צריך לבחור לפי הרמה שלו היום, ולא לפי הרמה שהוא מקווה להגיע אליה בעוד שנתיים.
 

נעלי סקי: הפריט שהכי חשוב לקנות נכון

אם יש פריט אחד שכדאי להשקיע בו, אלה נעלי הסקי. הן החיבור בין הגוף למגלשיים: כל תנועה של הרגל עוברת דרכן, ולכן נעל לא מתאימה פוגעת בשליטה ובנוחות. נעל שכואבת מקצרת את היום בשלג, ונעל רפויה מורידה את השליטה. אלה הדברים שכדאי לבדוק:

• מידה: נעלי סקי נמדדות במידת מונדו, שמבוססת על אורך כף הרגל בסנטימטרים, ולא במידת נעליים רגילה. כדאי למדוד בחנות ולא להניח שמידה מסוימת מתאימה.
• רוחב: לנעלי סקי יש תבנית צרה, בינונית או רחבה, וצורת הרגל קובעת מה מתאים.
• קשיחות: מדד הקשיחות של הנעל נמוך יותר למתחילים, בערך 60 עד 80, ובינוני לגולשים בינוניים, בערך 80 עד 100. גולשים מתקדמים בוחרים בדרך כלל מדד של בערך 100 ומעלה. המספרים משתנים בין יצרנים, ולכן כדאי לשאול את הטכנאי.
• בטנה: בנעלי ציוד אישי אפשר לעיתים לעצב את הבטנה בחום לפי הרגל, וזה אחד היתרונות הגדולים של רכישה.

איך בודקים שהנעל מתאימה? כשעומדים זקוף והנעל סגורה, האצבעות נוגעות קלות בחזית. כשמכופפים את הברכיים קדימה, העקב נשאר במקומו והאצבעות זזות מעט אחורה. מרגישים הדוק ויציב, אבל בלי נקודת לחץ או כאב. נעל שמרגישה רפויה כמו נעל ספורט גדולה מדי, ונעל שגורמת לכאב חד כבר בחנות קטנה מדי. כדאי לנסות אותה עם גרב סקי אחת, דקה עד בינונית, כמו שגולשים באמת, ולהסתובב בה כמה דקות.

כמה בעיות נפוצות כדאי להכיר. אצבעות שקופאות או מתעממות מעידות לרוב על נעל מהודקת מדי, שחותכת את זרימת הדם, ולא על קור בלבד. כאב בשוק מול הנעל, או עקב שמתרומם בכל סיבוב, מעידים על נעל שאינה מתאימה לצורת הרגל. ובבוקר, כדאי להרפות את הסגרים כשעומדים בתור או נוסעים במעלית, ולהדק שוב רק לפני הירידה. כך הרגליים חמות יותר, והנעל מחזיקה טוב יותר כשצריך.

בנעלי השכרה הכלל זהה, וגם כאן לא מוותרים: אם אחרי כמה שעות הנעל כואבת, חוזרים לחנות ומבקשים להחליף או להתאים. נעל לא נוחה היא לא חלק בלתי נמנע מסקי. מי שמטיס נעלי סקי אישיות כדאי שישא אותן במטען היד, אם המגבלות מאפשרות, כי נעלי סקי הן הפריט שהכי קשה להחליף מהר אם הן מתעכבות בדרך.

קשירים ומקלות: מה חשוב לדעת

הקשירים הם המנגנון שמחבר את נעל הסקי למגלש. תפקידם כפול: להחזיק את הנעל בזמן גלישה רגילה, ולשחרר אותה בנפילה חזקה כדי להפחית את הסיכון לפציעה. עוצמת השחרור מוגדרת בערך שנקרא DIN, והיא נקבעת על ידי טכנאי לפי משקל, גובה, גיל, אורך סוליית הנעל וסגנון הגלישה.

יש שני כללים פשוטים. הראשון: קשירים לא מכווננים לבד. השני: ציוד אישי נבדק בחנות לפני כל עונה. בציוד שכור הכוונון נעשה בחנות בעת ההשכרה, ולכן חשוב למסור את המשקל, הגובה והרמה במדויק, בלי להחסיר או להוסיף. בנוסף, נעל ומגלש צריכים להתאים זה לזה לפי תקן הסוליה, ולכן בקנייה נפרדת של נעליים ומגלשיים כדאי לבדוק התאמה בחנות.

המקלות פחות דרמטיים, אבל גם בהם יש כלל פשוט לבחירת אורך: מחזיקים את המקל הפוך, עם היד מתחת לטבעת, והמרפק צריך להיות בזווית של בערך 90 מעלות. המקלות משמשים לאיזון, לקצב הסיבובים ולהתקדמות במישורים. מתחילים לא תמיד זקוקים להם בשיעורים הראשונים, ומדריכים רבים מעדיפים ללמד את התנועה הבסיסית בלי מקלות, ולכן אל תתפלאו אם תתבקשו להניח אותם בצד.

הנחיה קצרה לרכישה: מקלות הם הפריט הפשוט ביותר להטסה ולהחלפה, ולכן אין צורך להשקיע בהם הרבה בהתחלה. כשמגיעים לגלישה מתקדמת או לפרירייד, כדאי לבחור מקלות קלים ומאוזנים, ואפשר גם מקלות באורך מתכוונן.
 

קסדה, משקפי סקי והגנה על הגוף

קסדת סקי מפחיתה את הסיכון לפגיעות ראש, והיא מומלצת לכל גולש, ובראש ובראשונה למתחילים ולילדים. קסדה טובה עומדת בתקן בטיחות מוכר, כמו EN 1077 האירופי או ASTM F2040 האמריקאי, והתקן מסומן עליה. היא צריכה להיות צמודה ויציבה: כשמנענעים את הראש היא לא זזה בנפרד, היא יושבת נמוך על המצח, בערך אצבע מעל הגבות, והרצועה מהודקת בלי לחנוק. אחרי מכה חזקה כדאי להחליף אותה, גם אם היא נראית שלמה.

קסדות רבות כוללות מערכת איוורור, ויש כאלה עם מערכת שמפחיתה כוחות סיבוב בנפילה, כמו MIPS. הקסדה גם מחזיקה חם, ולכן היא מחליפה כובע, ומתחתיה אפשר לשים לכל היותר כובע דק או צווארון. כדאי לוודא שהמשקפיים מתאימים לקסדה, כך שלא נוצר רווח בין השפה העליונה של המשקפיים לקסדה.

משקפי סקי נבחרים לפי תנאי התאורה. עדשה כהה, בקטגוריית סינון 3, מתאימה לשמש חזקה. עדשה בהירה, צהובה או ורודה, בקטגוריות 1 עד 2, מתאימה לעננות ולראות גרועה. עדשות פוטוכרומיות מתכווננות לתאורה בעצמן, ועדשה כפולה עם ציפוי נגד אדים מפחיתה התכסות באדים. משקפי שמש רגילים אינם תחליף: הם לא אטומים לרוח ולשלג, והשלג מחזיר קרינת UV גם מלמטה, ועוצמת הקרינה עולה עם הגובה.

משקפיים שמתכסים באדים הם אחת התלונות הנפוצות. כמה כללים עוזרים: לא מנגבים את העדשה מבפנים עם כפפה או מטלית, כי זה פוגע בציפוי, אלא מנערים או מניחים לה להתייבש. לא מרימים את המשקפיים על המצח כשחם, כי הלחות מהמצח נכנסת אליהם, אלא מורידים אותם לצוואר או מניחים אותם על הקסדה. ושומרים אותם בנרתיק רך בתוך התיק, כדי למנוע שריטות.

בגובה, השמש חזקה גם בימים מעוננים. קרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה על הפנים, האוזניים והצוואר, ומשחה לשפתיים עם הגנה מהשמש, מונעים כוויות, ומורחים אותם שוב במהלך היום.

יש גם הגנות לגוף: הגנת גב שלובשים מתחת לביגוד, שומרי פרקי ידיים לסנובורד ומכנסיים מרופדים לעצם הזנב. הן אינן חובה לכולם, אבל למתחילים בסנובורד ולגולשי פארק הן מקטינות את הסיכון לפציעות הנפוצות בנפילה.

ביגוד סקי: שיטת שלוש השכבות

ביגוד נכון נמדד בשני דברים: להישאר חם ולהישאר יבש. הדרך לעשות את זה היא שלוש שכבות, שאפשר להוסיף ולהסיר לפי הטמפרטורה והמאמץ. הנה השכבות:

• שכבה ראשונה, תחתונים תרמיים: חולצה ומכנסיים צמודים מחומר סינתטי או מצמר מרינו, שמוציאים זיעה מהעור. לא מכותנה, כי כותנה סופגת זיעה ונשארת רטובה, ואז היא מקררת.
• שכבה שנייה, שכבת ביניים: פליס או מעיל קל עם בידוד, שמחזיק חום. מוסיפים או מסירים אותה לפי הקור.
• שכבה שלישית, מעיל ומכנסי סקי: עמידים במים וברוח, ועדיף כאלה שמאפשרים לעור לנשום. עמידות במים נמדדת במילימטרים, ובערך 10,000 ומעלה נחשב מתאים לגלישה. תפרים אטומים, רוכסני איוורור, חצאית שלג בתחתית המעיל וברדס שמתאים לקסדה הם פרטים שמרגישים בשטח.

ומעבר לשכבות, האביזרים שמשלימים את הציוד:

• כפפות: עמידות במים וחמות, עם רצועת פרק יד. כפפות עם אצבעות נותנות אחיזה, וכפפות עם אגודל בלבד חמות יותר. כדאי להביא זוג רזרבי.
• גרביים: זוג אחד של גרבי סקי דקות עד בינוניות שמגיעות עד הברך, בלי כותנה, ובלי ללבוש שתי גרביים אחת על השנייה, כי זה יוצר קמטים ולחץ.
• צווארון או מסכת פנים: מגנים על הצוואר ועל הפנים מהקור ומהרוח.
• תיק גב קטן: מכיל שכבה נוספת, כפפות רזרביות, קרם הגנה ומים.

איך מתאימים את השכבות למזג האוויר? ביום שמשי ורגוע מספיקים תחתונים תרמיים, שכבת ביניים דקה ומעיל סקי, ואפשר להסיר את שכבת הביניים כשחם. ביום קר ורוחני מוסיפים שכבת ביניים עבה יותר, צווארון ומסכת פנים. בסופת שלג חשוב במיוחד שהשכבה החיצונית תהיה אטומה ושהברדס יתאים לקסדה. כלל חשוב: כדאי לצאת בבוקר כשקצת קריר, כי הגוף מתחמם בגלישה, ולהוסיף שכבה בהפסקות.

גם הטיפול בביגוד משפיע. אחרי יום גלישה מייבשים כפפות וגרביים, תולים את המעיל והמכנסיים, ושוטפים לפי הוראות היצרן, כי חומרי כביסה מסוימים פוגעים בציפוי העמיד למים. כשהציפוי מתבלה אפשר לרענן אותו בתכשיר ייעודי.

מתחילים נופלים יותר, יושבים בשלג ומחכים בתורים, ולכן הם זקוקים במיוחד למכנסיים ולכפפות אטומים למים. גולשים מנוסים נעים יותר, מזיעים יותר ומעריכים רוכסני איוורור ושכבת ביניים שנוח להסיר. בגודאורי, שנמצאת בגובה של בערך 2,000 עד 3,300 מטר, הקור והרוח בפסגה חזקים יותר מאשר בבסיס, ולכן שכבה נוספת בתיק הגב הקטן שווה את המקום שהיא תופסת. ג׳ינס הוא הדבר היחיד שכדאי להשאיר בבית: הוא סופג מים, כבד ולא מחמם.

ציוד סקי למתחילים מול ציוד למתקדמים

ההבדל המרכזי בין ציוד של מתחילים לציוד של מתקדמים הוא ההבדל בין סליחה לדיוק. מתחילים זקוקים לציוד קל, גמיש ונוח, שסולח על טעויות ולא מעייף. מתקדמים זקוקים לציוד יציב ומגיב, שמעביר את התנועה של הגוף למגלש בלי איבוד, ומתאים לסגנון שלהם. הטבלה מסכמת את ההבדלים לפי פריט.

מה חשוב למתחילים: נוחות, שיעורים והשכרה. ביום הראשון חשוב יותר שהנעליים נוחות ושהגוף חם ויבש מאשר שהמגלשיים מתקדמים. מתחילים זקוקים בדרך כלל ליומיים או שלושה של שיעורים, ולכן כדאי לתאם שיעור מראש. אל תקנו בהתחלה ציוד של מתקדמים: ציוד נוקשה ומהיר קשה לשליטה, והוא עלול להאט את הלמידה במקום להאיץ אותה.

גולשים מתקדמים כבר מכירים את הסגנון שלהם, ולכן כדאי שיבחרו ציוד לפי הסגנון: קרווינג על מסלולים, אול מאונטיין לגמישות, או מגלשיים רחבים לפרירייד. גם ההגדרות משתנות: קשיחות נעל גבוהה יותר, כוונון קשירים שמתאים לגלישה אגרסיבית יותר, ועדשות משקפיים לכל תנאי תאורה. את המעבר ממתחיל לבינוני כדאי לעשות בהדרגה: קודם נעליים נוחות יותר, ורק אחר כך מגלשיים.

ולסיום הסעיף, הטעויות הנפוצות ביותר בציוד סקי, שאפשר להימנע מהן בקלות:

• לקנות ציוד של מתקדמים מוקדם מדי: ציוד נוקשה ומהיר קשה לשליטה למי שעוד לומד.
• נעלי סקי גדולות מדי: נעל רפויה מורידה שליטה ויוצרת שפשופים, ולכן היא לא פתרון לנוחות.
• כותנה בשכבה הראשונה: חולצת כותנה נשארת רטובה מזיעה ומקררת.
• שתי גרביים בתוך הנעל: הן יוצרות קמטים ולחץ, ומקררות את הרגל.
• משקפי שמש במקום משקפי סקי: הם לא אטומים לרוח ולשלג ולא מגנים מקרינה שמוחזרת מהשלג.
• כוונון קשירים בלי טכנאי: עוצמת השחרור נקבעת במדידה, לא לפי תחושה.
• גלישה בלי קסדה: גם ביום אחד, וגם בשיפוע קל.
• לדלג על שיעורים: ציוד טוב לא מחליף טכניקה, ושיעורים מקצרים את הלמידה.

בגודאורי יש שטחים פתוחים ולא מיוערים שמתאימים לפרירייד, והם מושכים גולשים מנוסים. גלישה מחוץ למסלולים המסומנים מחייבת מדריך מוסמך וציוד בטיחות למפולות: משדר מפולות, מוט חיפוש ואת, וגם הכשרה בשימוש בהם. הציוד הזה לא מחליף ידע והכשרה, ולכן הוא לא מיועד למי שלא למד להשתמש בו.

ציוד סקי לילדים ולסנובורד

ילדים גדלים מהר ומשתמשים בציוד כמה עונות בלבד, ולכן השכרה היא בדרך כלל הבחירה הנכונה, ובאתרי סקי אפשר לשכור ציוד בגדלים לילדים. יש שני פריטים שלא מתפשרים עליהם: קסדה שמתאימה בדיוק לראש הילד, ונעליים נוחות. בביגוד כדאי לבחור כפפות עם אגודל בלבד, כי הן חמות יותר מכפפות עם אצבעות, ושכבות תרמיות שנשארות יבשות. משקפיים או מסכה עם רצועה שמתאימה לקסדה, וקרם הגנה, משלימים את הרשימה.

שיעור סקי לילדים בבוקר הוא הדרך הטובה ביותר להתחיל, ואחר הצהריים אפשר להמשיך בשלג בקצב רגוע. מלון מרקו פולו בגודאורי מציע גישה ישירה למסלול, מועדון ילדים ובריכות, ולכן הוא מתאים במיוחד למשפחות. עוד על האתר, על המסלולים ועל המלונות תמצאו במדריך מלא לאתר גודאורי.

כמה טיפים מעשיים ליום עם ילדים: מלבישים אותם בשכבות בחדר, לפני שיוצאים, ולא בשלג. מוודאים שהכפפות נכנסות לשרוולים ושהצווארון מכסה את הצוואר. מביאים בתיק זוג כפפות רזרבי וחטיף חם או משקה, ומתכננים הפסקות קצרות כדי להתחמם. ילד קפוא או רטוב מפסיק ליהנות מהר, ולכן שלושת הדברים שחשוב לבדוק לפני כל יציאה הם נעליים נוחות, כפפות יבשות וקסדה יציבה.

סנובורד שונה מסקי בציוד. במקום שני מגלשיים ומקלות יש לוח אחד, נעליים רכות וגמישות יותר, וקשירים שמחזיקים את הנעל על הלוח, ובלי מקלות. אורך הלוח נבחר בדרך כלל בין הסנטר לאף, והסוג נבחר לפי סגנון: גלישה כללית, פארק או פרירייד. לוחות למתחילים רכים וסולחים. בנוסף, כל גולש בוחר רגל קדמית: רגל שמאל קדימה נקראת רגולר, ורגל ימין קדימה נקראת גופי, ומדריך יעזור לזהות מה מתאים.

הגנות חשובות בסנובורד במיוחד למתחילים, שנופלים הרבה אחורה ועל הידיים: שומרי פרקי ידיים, מכנסיים מרופדים לעצם הזנב וקסדה. הביגוד דומה לזה של הסקי, אבל לרוב רחב יותר. לרבים סקי קל יותר להתחלה, וסנובורד קשה יותר בימים הראשונים ונוח יותר אחר כך, אבל זה משתנה מאדם לאדם.

ציוד סקי בחופשה בגודאורי: הטסה, השכרה ורשימת אריזה

בגודאורי שבגיאורגיה העונה נמשכת בדרך כלל מסוף נובמבר עד אמצע אפריל, בגובה של בערך 2,000 עד 3,300 מטר, עם בערך 80 ק״מ של מסלולים. טסים ישירות עם אל על לטביליסי, טיסה של כשעתיים וחצי, ואחריה נסיעה של בערך שעתיים, כך שמגיעים אל המסלול תוך פחות מחמש שעות. מכאן שאלת הציוד היא שאלה של שלוש אפשרויות: להטיס, לשכור או לשלב.

בחבילות איילה נסיעות ציוד סקי מוטס בחינם, ולכן מי שיש לו ציוד אישי יכול להביא אותו בלי עלות נוספת. כדאי לארוז את המגלשיים או הלוח בתיק סקי מרופד ולסמן אותו בבולטות. נעלי סקי, קסדה ומשקפיים כדאי לשאת במטען היד אם המגבלות מאפשרות, כי אלה הפריטים הקשים ביותר להחלפה אם הציוד שנשלח במטען מתעכב. את הציוד האישי כדאי לבדוק בחנות לפני הטיסה: שעווה, קנטים וקשירים.

מי שמעדיף לא לסחוב ציוד יכול להוסיף השכרת ציוד באתר, שהיא תוספת בתשלום, ולהגיע רק עם הביגוד. כדאי לשאול את נציגי איילה נסיעות בעת ההזמנה על השכרת ציוד ועל שיעורים, במיוחד למתחילים ולילדים, ולתכנן את היום הראשון כך שיהיה זמן להתאים נעליים וציוד לפני העלייה למעלית. במלונות עם גישה ישירה למסלול, כמו מרקו פולו וגודאורי לודג׳, הדרך מהחדר אל המעלית קצרה, וזה חוסך סחיבת ציוד ברגל.

גם במהלך החופשה כדאי לטפל בציוד, כדי שיהיה מוכן בבוקר. בסוף היום מוציאים את הבטנות מנעלי הסקי, או פותחים את הנעל לגמרי, ומייבשים אותן בטמפרטורת החדר ולא על רדיאטור חם, שעלול לפגוע בחומר. תולים כפפות וגרביים, ומנגבים את הקנטים, הפסים המתכתיים בצדי המגלש, לפני האחסון, כדי למנוע חלודה. כל אלה לוקחים כמה דקות, ומשפרים את הנוחות ביום שלמחרת.

רשימת האריזה מחולקת לפי מקום, כדי לא לשכוח דבר:

• במטען היד: נעלי סקי (למי שמביא), קסדה, משקפי סקי, כפפות, מסמכים ותרופות אישיות, מטען וסוללת גיבוי.
• במזוודה: שני סטים של תחתונים תרמיים, שכבת ביניים, כמה זוגות גרבי סקי, צווארון, כובע דק, כפפות רזרביות, קרם הגנה ומשחה לשפתיים.
• לערב ולחופשה: בגדים חמים לערב, נעליים נוחות ובגד ים לבריכה ולספא במלון, ושקית אטומה לבגדים רטובים.

מי שעדיין מתלבט בין יעדי הסקי יכול לקרוא את השוואה בין גיאורגיה, בולגריה ואנדורה, והציוד שבכתבה מתאים לכל יעד. ומי שמוכן להזמין, הזמנת חופשת סקי בגודאורי כוללת תאריכים ואורכי חבילה, והמחיר המעודכן לכל חבילה מופיע בכרטיסי החבילות בעמוד הסקי.

שאלות ותשובות על ציוד סקי

עמוס סרי לוי

מנהל פיתוח עסקי | איילה נסיעות

מומחה תיירות עם ניסיון של עשרות שנים בתכנון טיולים ליחידים וקבוצות.

 

✈ איילה נסיעות

מאז 1971